Vayedaber

הלכה: תֶּן לִי פִיקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן נִמְצָא שֶׂאֵין בְיָדוֹ חִטִּים פָּטוּר בִּשְׁאָר. אָמַר רִבִּי בָּא. 25b אַף רִבִּי יָסָא מוֹדֶה בָהּ. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוּ חִיטִּין מָהוּ שֶׁתָּחוּל שְׁבוּעָה בִּשְׁאָר הַמִּינִין. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. לָא חָלָה. רִבִּי זֵירָא אָמַר. חָלָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מַתְנִיתָי מְסָייְעָה לְמָא דְּאָֽמְרֵי חֲבֵרַייָא. אִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה. הֲרֵינִי נְזִירָה. וְשָֽׁמְעָה חֲבֵירָתָהּ וְאָֽמְרָה. וַאֲנִי. וְשָׁמַע בַּעַל הָרִאשׁוֹנָה וְהֵיפֵר לָהּ. הָרִאשׁוּנָה מוּתֶּרֶת וְהַשְּׁנִייָה אֲסוּרָה. אִם אָֽמְרָה. לֹא נִתְכַּווַנְתִּי לִהְיוֹת אֶלָּא כְמוֹתָהּ. שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרָה. לֹא נִתְכַּווַנְתִּי לִהְיוֹת אֶלָּא כְמוֹתָהּ וּכְיוֹצֶא בָהּ. הָא אִם לֹא אָֽמְרָה. לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֶא בָהּ. הָרִאשׁוּנָה מוּתֶּרֶת וְהַשְּׁנִייָה אֲסוּרָה. מָה אִם תַּמָּן שֶׁאֵין שָׁם עִיקַּר שְׁבוּעָה אַתָּ מַר חָלָה. כָּאן שֶׁיֵּשׁ עִיקַּר שְׁבוּעָה לֹא כָל שֶׁכֵּן שֶׁתָּחוּל. וּמַאי דָא דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן נִמְצָא שֶׂאֵין בְיָדוֹ חִטִּין פָּטוּר בִּשְׁאָר. בְּמַתְפִּיס בָּאוֹמֵר. שְׂעוֹרִין יְהוּ כְחִיטִּין. כּוּסְמִין יְהוּא כְחִיטִּין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כמותה וכיוצא בה. אם תתקיים נדרה ולא יפר לה בעלה אהא נזירה ואם לא תתקיי' לא אף השנייה מותרת:

ומאי דא דאמר ר' יוחנן. ולא תקשה דהא ר' יוחנן אמר לעיל בפשיטות דפטור על השאר לדברי ר''ש התם במתפיס מיירי שאומר בפירוש לא נתכוונתי אלא שיהו שעורין וכוסמין כחטין וכשם שאני פטור על החטין כך לא היה דעתי לישבע כלל אשאר המינין אבל אם לא מתפיס לא אמרינן הכי והויא ממש דומיא דברייתא דנזירות לר''ש:

כאן שיש עיקר שבועה. שהרי אמר שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין לכ''ש דנאמר דאם נמצא שאין בידו חטין דחלה השבועה על שאר המינין דמהיכי תיתי לומר דלא הוה דעתו אלא שיהו שאר מינין כמו החטין דכשם שהוא פטור על החטין כך יהא פטור על שאר המינין הא עכ''פ שבועה קאמר ואם על החטין פטור הוא דקושטא הוא שאין בידו מ''מ הא אמרינן התם דמסתמא לאסור עצמה נתכוונה ה''נ חלה השבועה על שאר המינין:

מה אם תמן. כלומר דדחי לה הש''ס דלא היא ואדרבא איפכא מסתברא מהתם וק''ו הוא דמה אם תמן שאין שם עיקר שבועה כלומר שאין שם עיקר נדר ונזירות גבי שניה אלא במה שאמרה ואני ומסברא הוי לן למימר דואני כמותך וכיוצא בך קאמרה ואם ייפר לך בעליך מותרת גם אני ואפ''ה את אומר דחלה הנזירות עליה עד שתאמר בפירוש לא נתכוונתי אלא להיות כמותה:

מפני שאמרה. וטעמא דאמרה הכי אבל אם לא אמרה לא נתכוונתי וכו' מודה הוא ר''ש דהראשונה מותרת והשנייה אסורה ולא אמרי' דמה שאמרה ואני מסתמא היתה כוונתה שתהיה הכל כיוצא בה ואם יפר לה בעלה תהי' גם היא מותרת אלא דאמרי' מסתמא לא נתכוונה זו אלא אתחילת דיבורה שאמרה הריני נזירה וה''נ אמרינן דכי קאמר שבועה אריש דיבוריה דסמיך הוא דקאמר לא נתכוון לומר שבועה על שאר המינין ומסייע להו לחברייא אליבא דר''ש:

ר' שמעון אומר אם אמרה לא נתכוונתי וכו'. גרסי' והכי הוא בברייתא דנזיר דר''ש הוא דקאמר לה:

הראשונה מותרת והשנייה אסורה. דקי''ל בעל מיגז גייז בהפרתו דמכאן ולהבא לא ליהוי נדר אבל אינו עוקר הנדר מעיקרו והילכך שנייה שתפסה בה מעיקרא אסורה:

מתניתא. ברייתא דתנינן בנזיר שם מסייע למה דאמרי חברייא:

חבריי' אמרי לא חלה. דאמרינן שבועה דקאמ' לא היה דעתו אלא על תחילת דיבורו ואחטין הוא דמשתבע ולא על שאר המינין:

מהו שתחול שבועה על שאר המינין שיש בידו. ולר''ש הוא דאיבעי' להו:

נמצא שאין בידו חטין מהו וכו' כצ''ל וכן הוא בנזיר. וכלומר דהאי דינא דלעיל בעו לה בבית המדרש ופליגי בה והא דקאמר ר' יוחנן מיתרצא היא לקמן:

אף רבי יודה מודה בה. צ''ל וכן הוא בנזיר דר' יהודא הוא ת''ק דמתני' כדמוקי לקמן וס''ל דחייב על כל א' וא' מודה הוא הכא דפטור על השאר דלא אמרינן דשבועה דקאמר על כל א' וא' קאי אא''כ כפר בכל התביעות וכולן שקר הן דמאי חזית דדעתיה אקמייתא לחודה הוא דהוי אבל היכא דקמייתא קושטא הוי אמרינן מסתמא כי אשתבע אקושטא הוא דמשתבע:

גמ' דברי ר''ש. לר''ש דאמר לעיל עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד ואם לא אמר אלא חדא שבועה לא קאי אלא אקמא וה''ה בחטין ושעורין וכוסמין דכי היכי דפליגי ברישא בתובעין הרבה ה''נ פליגי בסיפ' באחד תובע תביעות הרבה או מינין הרבה כדמדמי לה בהלכה דלעיל ושמעינן השתא לר''ש אם אמר לו שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין ונמצא שאין בידו חטין ואשתכח דאחטין קושטא הוא דמשתבע פטור נמי על השאר ואפי' יש בידו שעורין וכוסמין דשבועה דקאמר על החיטן הוא דקאמר. וגרסינן להא סוגיא בפ''ד דנזיר הלכה ג':

פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתָא. לֹא הֵיפֵר לָהּ בַּעֲל הָרִאשׁוֹנָה וְעָֽמְדָה בְנִדְרָהּ לוֹקָה. שְׁנִייָה מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מֵאַחַר שֶׁזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וּתְנַיי בֵית דִּין הוּא. וְתֵיעָשֶׂה שׁנִייָה כְאוֹמֶרֶת. הֲרֵינִי נְזִירָה ל' יוֹם. רִבִּי שִׁמעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ דְּאָמַר. בְּמִגְבָּה הַדָּבָר תָּלוּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר''ש כדעתיה. לר''ש קאמרינן ולטעמיה הוא דאזיל דאמר במגבה בדיבור כמו אגיבין ליה כלומר בדבור הראשון הדבר תלוי. ובנזיר גריס ר''ש כדעתיה ר''ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין והיינו הך דשמעינן לר''ש דאמר בפ' י''ב דמנחות גבי האומר הרי עלי מנחה מן השעורין מביא מן החטין ר''ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין שאין מנחת נדבה באה אלא מן החטין ולא אמרינן דדעתו היה כדרך המתנדבין וכלומר שאם יוודע לו שאין מביאין מנחת נדבה אלא מן החטין יביא הוא ג''כ מן החטין אלא דאזלינן אחר דבורו הראשון ולאו כלום קאמר וה''נ בתר דיבורה קמא אזלינן שאמרה ואני ולא אמרינן דלבסוף קמיתפס' אלא כל זמן שלא הפר לה בעלה של זו אף היא כמותה וכיוצא בה:

ותנאי בית דין הוא. וכי תנאי ב''ד הוא דקאמרת מאחר שזו לוקה זו לוקה אמאי לוקה ותעשה שניה זו כאומרת הריני נזירה לאחר שלשים יום וכלומר דס''ל דלבסוף קמיתפסה אם תתקיים נדרה ולא יפר לה בעלה והשתא דהפר לה אגלאי מילתא דהשניה מעיקרא לא היתה נזירה כלל:

מאחר שזו לוקה זו לוקה. דס''ל מעיקרה קמיתפסה וכל זמן שלא הפר לה בעלה ראשונה חל הנדר גם עליה:

שנייה מהו. שתלקה אם עברה על נדרה קודם שהפר לה בעלה של הראשונה מי אמרינן דבעיקרה קא מיתפסה והואיל ועברה קודם הפרה של זו לוקה או דילמא לבסוף קמיתפסה ומכיון שהפר לה בעלה של הראשונה את נדרה אגלאי מילתא למפרע דהשנייה לא הויא נזירה כלל שהרי כמותה וכיוצא בה אמרה וראשונ' דלוקה היא מפני שעברה קודם הפרת בעלה:

פשיטא דא מילתא. לדברי ר''ש קאי שאם אמרה השניה לא נתכוונתי אלא להיות כמותה. וכיוצא בה הרי היא כמותה ואם לא הפר לה בעלה של הראשונה ועברה על נדרה גרסינן וכן הוא בנזיר וכלומר אע''פ שאח''כ הפר לה אלא בשעה שעברה על נדרה עדיין לא הפר לה פשיטא לן דלוקה היא וכדתנן בנזיר שם האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים ה''ז סופגת את הארבעים והיינו אע''פ שהפר לה בעלה אח''כ לוקה היא על שעברה קודם הפרה דקמ''ל דבעל מיגז גייז:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source